מישואית אחת / ברחוב |
ואיך כל פיתרון הפך עצמו לבעיה
והשמיים נצבעו כתום ואש ודם
ואיך ידעתי שאני נראית עכשיו כמותם.
האושר גם היה שם, ראיתיהו מסתתר
עשה עצמו אחרת, מקלל ומקטר
ופנסי רחוב גבוהים קרצו אלי חיוך
בעמידת ידיים הם רואים עולם הפוך.
ואם יחזור השקט לצלצל כאן בלילות
יסכית צרצר ביצות לקול הרך של התפילות
והרקיע ייצבע כתום ואש ודם
וסומק לחיי ייראה אז שוב כמותם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|