צאר צאר / הב לי ידך |
לנשום לקרבי את ניחוחן
ניחוחך
אמרה, נטלה
עצמה עיניה
השקיעה אפה בתוכן
וריחי בה בא
מסתכל בוהה
תוהה
מה בן?
מה סוד טמון בכפות ידי
שלזאת היא באה?
לא לי, לא לה
מענה מן המוכן
האם נשמתו ורוחו של אדם
משתקפות בן?
בצורתן
במגען
ואולי בחומן המוקרן?
אך למה לתהות?
אשרי שכך
צאר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|