הנך חצוי בין המצוי לרצוי -
לבך גלוי כמו העץ שעל פני האדמה
שחלקו השני נסתר בתוכה;
אפוף בחשכה שמעל,
אתה נודד בין אפלה לחשכה
בדרכים שרק נראות כישועה
אך האמת הנחשפת במערומיה
נועצת בך את ציפורניה
ואתה מגלה עוד התכחשות קטנה...
עוד תשוקה נטולת משמעות לשמה,
עוד כיבוש של אדמה זרה
שאין לך בה איזושהי מטרה.
אם תחפש בין ערוגות אהבתך
בה נטעת את כל כולך
אולי שם - תמצא לך את אושרך
ואני אוכל להמשיך לאוהבך.
רק בזכות הזיכרונות
בהם כבשת את לבי
אמשיך בינתיים להתגעגע לרגעים
בהם אני ואתה תחת כיפת השמים
נהייה כמקהלה בה אתה המנצח
ואני רק מקשיבה להוראות לבך.
לא במלותיך בלבד כבשת אותי
ולכן, גם לא אסור ממך
בשל מילות זעם שתוציא כנגדי,
אולי אשאר להרגיע את נפשך;
להראותך שאתה היחידי בחיי,
אליו אוכל שוב להתמסר כל-כולי
אם רק תרווני במשקה אוהבים
ממנו אצמח בגנך כפרח יחידי...
עד אז, אהובי,
אחשוק בך בזיכרונות,
אתגעגע אליך מן התמונות
וכאשר תתעורר משנתך הערבה
אמתין לך כמו אוהבת מסורה
כי למענך נברא השיעור הבא.
03/02/07
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.