אולי אתה באמת תקוע בבועה שלך לעולם
ואולי באמת אף פעם לא תוכל להקשיב
החיים מתדפקים על דלתות הרציונליות
והרגש מסרב לפתוח

אולי מתישהו אני אהיה חייבת להיות רציונלית
ולא לתת לעצמי להידחק לפינות
הכואבות ביותר של האמוציה - אני לבד עכשיו

בונה בתוכי עוד חומה לבחור הבא שינסה אותי
חומה גבוהה מכולן , חומה עצומה
של סקפטיות ובררנות שספק אם מישהו
יצליח לדלג מעליה כדי להבחין באור העצום בלבי
רבים התקרבו, עברו חומות בדרך אך לא את כולן

רק אחד דילג קלות מעל לכל חומותיי
ידע לעמוד נכון אל מול הספוטים
והאור האיר אותו יפה יפה
שיחק על בימות לבי
כמו היו ביתו
זה אתה.

ועכשיו אחרי שהלכת, הפכת אותי אדם כואב יותר
שליו פחות, לפעמים אלים במכתביו במילים
ואני מכירה ביכולתי לרצוח אנשים במילים
ואני אכן רוצחת.

אחד אחד האנשים נמחקים והולכים מספר הכתובות שלי
בטוש שחור ועבה אני מוחקת אותם הלאה מחיי
כך אני רוצחת אנשים אחד אחד החוצה מחיי
אולי ארצח אותך הלאה מחיי - ואתן בי שלווה?!

מרץ 2000