אריאל ג. קול / לבירינת |
לעיתים
כל הצוהרים שבעולם נפתחים
בבת אחת
כשטיח אדום הנפרש לפניך;
לעיתים אתה כקבצן מכתת רגליך
בין דלת מוברחת לדלת מוברחת .
מרופט ולאה ובעיקר מרומה,
אתה מביט משתאה
ביד שחולקה לך
קורא בקול שבר
אך איש אינו עונה,
ואין הסנה,
ואין עמוד האש לפני המחנה
וישנה הידיעה ש
דבר לא ישתנה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|