כאשר שחקן בוחר להיות שחקן הוא יודע, גם בתת מודע,
כי צפויים לו חיים של חוסר וודאות תמידית.
המצולמת נתי קלוגר, שחקנית בתחילת דרכה ביום צילומים האחרון של תוכנית
הסאטירה "הרצועה" בה נאצים רוצחים את דמותה.
התמונה צולמה במחסן נטוש ששימש סט לרצח בתנאי תאורה קשים ,מצלמה משנות תרפפו
וסרט צילום שנקרע.
למרות הכל בחרתי להראות תמונה זו בגלל החדות והבהירות של נתי השחקנית בתור
הפיגורה הפרובוקטיבית והסתומה :"סיגי".
חדות זו מודגשת נוכח הטישטוש של הרקע סביבה,הכולל גם את המלבישה והמאפרת .
התמונה צולמה שניות ספורות לפני הירייה ב"סיגי" ,שימו לב למבטה ולצל על
פניה.
(היריות נראו ונשמעו אמיתיות מאוד).
התוכנית "הרצועה" ירדה מהמסך והיא בשיאה בגלל החלטות אישיות של העורך
ושיקולים,כנראה כלכליים, של הערוץ ופרנסיו.
לצוות השחקנים ולצוות ההפקה (בהם אני ) לא היתה שום יכולת השפעה בעניין מה
שמביא להרהורים על מצבם העגום של שחקנים ,
על המטושטשים שמאחורי הקלעים
ועל התעשייה בכלל.
ועכשיו מה? מה,עכשיו?
