חברה,
תני לי
להישען עלייך
רק עוד מעט.
חברה,
חבקי אותי בחיבוקך הגדול והאינסופי;
נשקי אותי בנשיקותייך הרכות,
ותאהבי אותי.
אני אוהבת אותך,
איתך אני,
עצמי
בלי מסכות.
לידך אני מרגישה
חופשיה להיות
חשופה אמיתית;
שונה.
לידך הבכי והכאב לא נורא,
איתך הכל נרגע,
איתך העולם קופא מלכת;
והשאר הופך לתפל.
שאת בוכה,
גם לי
צובט,
ואהיה שם עד שיעלה חיוך
על פנייך.
ואז שוב הכל יחזור
למסלול.
את הבועה האמיתי שלי,
אלייך אני בורחת שרע לי
וטוב לי.
אני אוהבת אותך.
תודה חברה שלי,
על ההבנה וההקשבה,
ועל כל הדמעות שניגבת,
וסלחי לי על כל רגעי הקושי.
והביני שזאת רק אני,
אולי טעות בייצור,
אבל רק עצמי.
אז רק עוד חיבוק,
תני לי להיכנס לבועה. |