שלבים, ישנם שלבים בכל נגיעה (רציתי גם את השגיאות.אבל, לאט),
זהו לא עניין של אמון, אלא מצב.  אני פוחד.
ישנם קבוצות של דברים שעלולים לצוץ, אך מעבר, זו כל תנועה, אני
אפילו רואה בזה עניין של תהליך שגדל בתוך תהליך, וכך עד.
כיביתי סיגריה, שלא אריח, הפסקתי לשתות(לגימה אחרונה ) התנועה
הקלה של נגיעות במקלדת,שששקט. מהרהר בעתיד ונע לעבר, במרכז
קוטביות של זמנים, היד זוכרת ונע לעתיד ע"י הירהור שעבר, אז
מחפשים את הרגע  שנוכל לתפוס  איך דברים מתרחשים בתנועה,  
ואין כאן הקשר שם נוכל לראות לפחות התחלה עם סוף.
אני רואה נקודות  כחולות.
מרחבי השמיים, חלק
אני רואה, נצנוצים  משחק.

זהו אינו שיר, זהו ציטוט  של מה שאני רואה.

תחילה מופתע  השתגעתי?, זהו, חלום .
הסדרים הקטנים נוגעים בכל דבר ממיינים עבור סדר ומרחב, שזה
יהיה מציאותי, ונכחיש?, אך עדיין טובל אל תוך פיזור, מקפצים
מתרוצצים מול עיני, נוגעים ברפרוף  מגע מוזר, זה בכל  לא נגמר,
  הנגיעה הראשונה המאופיינת במעין עיטוש בקצה האף, מניף
ידיים, נשימה איטית מעמיקה.
העניים נוצצות, פעור לרווחה מגלה באושר פנימי לחיוך רחב ואפילו
צחוק,
אני מרקד, נעצר ומואר.
זהו אינו ציטוט, זהו שיר של מה שאני רואה

שם אין קול, רק הד
אני פוחד, מ צ ט מ צ ם
רק עצב, חלול