יום שני, 09:45 בבוקר טלפון למשרד, אמא על הקו השני: "איתי,
אני חוזרת מחר ב- 16:00 לישראל. תוכל לקחת אותי משדה התעופה"
?
עשרות תירוצים אפשריים התרוצצו אצלי בראש, אבל אף אחד מהם לא
נראה לי מספיק אטרקטיבי כדי להשתמש בו. "ואל תשכח, תהיה שם ב-
16:00. אני אהיה אחרי 19 שעות של טיסות והחלפת מטוסים, אני לא
רוצה לחכות". "טוב", אמרתי לה, אך בלב אמרתי "כוס אמק".

יום שלישי, 15:30, בדרך לשדה התעופה, פקקים ועצבים. אני לא ממש
חושב שאני אספיק להגיע לשם בזמן. יש לי הרגשה שהיא תצטרך
לחכות... ברדיו מנגנים שוב את השיר "פרפרים לבנים" ולי נמאס
מהחיים.

עדיין יום שלישי, 15:59 , אולם מקבלי הפנים בבן-גוריון. הנחיתה
נדחתה ב- 15 דקות. איזה מזל, כבר חשבתי שיהיו צעקות.  יש לי 15
דקות לחכות . איך אני אעביר כאן את הזמן ?  שמעתי שהשירותים פה
בשדה התעופה שווים ביקור. טוב, אולי בפעם אחרת. פתאום אני רואה
חבורה של ילדים צעקניים מתקבצים בקצה האולם וזה אומר רק דבר
אחד... משחקי וידאו. אני מתקרב וחושב האם יהיה שם TEKKEN3 ?
ואז אני רואה אותו, יפה וחדש ובוהק ואני שומע את המוסיקה
המתנגנת ופתאום שדה התעופה נראה לי המקום המקסים ביותר בעולם,
פשוט גן עדן (יש סיבה לחיות).

16:01 ,חדר משחקי הוידאו של אולם מקבלי הפנים בבן גוריון. טוב,
אולי משחק אחד , זה לא צריך לקחת יותר מדי זמן. יש לי סיכוי
טוב להיכנס לספר השיאים. אולי כדאי לחכות, נוותר על זה. ואז
אני שומע מישהי שמספרת למישהו שהיא נתקעה חצי שעה עם המזוודות.
נפלה ההחלטה.
16:02, ליד משחק הוידאו TEKKEN3 באולם מקבלי הפנים. אני מתחיל
לשחק. וואו ! אני פשוט גדול !!!  אני הולך להכנס פה ישר למקום
הראשון. זה הרבה יותר קל מאשר ב PLAYSTATION. אחד אחד אני מחסל
שם את כולם. את KING,NINA ,JIN , LAW . אני פשוט מלך העולם.

16:22, אותו מקום בדיוק. מסביבי מתקבצים ילדים קטנים, מסתכלים
בהתפעלות. הם מעריצים אותי, אני פשוט אליל, רק לחלק חתימות.
הגעתי לקרב האחרון. TRUE OGRE עומד מולי אך אני מלא אמונה.
פתאום מבעד למנגינת המשחק אני שומע צליל מוכר... הפלאפון שלי
מצלצל. מי לכל הרוחות מחפש אותי עכשיו ?   אני לא מזהה את
המספר. אין ברירה חייבים לענות.  "איתי איפה אתה אני מחכה לך
פה בבן-גוריון כבר 10 דקות..."

16:30, ליד הטלפון הציבורי בשדה התעופה. "אני מתנצל על האיחור
לא ידעתי שיהיו כאלה פקקים בדרך לכאן" ,אני מדבר לפלאפון, ובלב
אני מקלל את הילד המחוצ'קן שרשם את השיא שלי על שמו...  
מנייאק.