|
את בטח זוכרת
את שתי הבנות שהיינו
מנהלות שיחות אל תוך החושך
עד שהגיע האוטובוס
מחזיק בגאון את מספר הנסיעה
כמנצח
(ניצח אותי
עוד לא ניצח אותך)
ואיך את נסעת איתו
למקום שאותו לא זכיתי לדעת
(לא עלה בגורלו של
שטיח הכניסה עם הכתובת
"ברוך הבא"
להכיר את הבוץ
של נעליי)
בעוד כמה חודשים
כמו נתחלף בתפקידים
(את תהיי זאת שתתהה למה
אנשים ממשיכים לעשן בשלווה
לא מובנת
כשבעוד רגעים ספורים
אנחנו נאלצות להיפרד)
אני חושבת
שאני מוכנה. |
|
|
השיער הבלונדיני
המהמם, העיניים
המבוהלות,
המדהימות
בלחותן,
המסתכלות עליי
ביראה והריסים
שהצלו עליהן;
השמלה הלבנבנה
שלך שתאמה באופן
מושלם את
הנעליים,
השפתיים
החושניות, העור
התכול... זה מה
שעשה אותך כל כך
בלתי נשכחת
כשהכנסתי אותך
לסיר.
גרגמל נזכר
בדרדסית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.