יש חיים ברחוב, אנשים מסתובבים.
בחיוך קר ומנומס הם מחפשים משהו בלתי רגיל.
את האינסופי הם מוצאים בשורות חג לבנות  
המצויים בכל רחבי השירותים שבעיר.
את פני הלילה הם מסמסמים בברכות,
הם ממיסים את שאריות היום הדועך ונמסים
בזרעות פתוחות חסרות פנים.

אין עוד מסיבות בבית שבקצה הרחוב.
הוא מצא את האינסוף בין שורות הנרות
המצויים בכל רחבי החדר -ולא היה לו איכפת,
שבכל רגע נתון מישהו עלול לכבותיו.
הוא לא לחש וגם לא דרש לשנות את כיווני הרוחות
את פני הלילה הוא קיבל כמו שהוא
בזרעות פתוחות נתן לרוח לחדור אל תוך עצמותיו.