|
יש חיים ברחוב, אנשים מסתובבים.
בחיוך קר ומנומס הם מחפשים משהו בלתי רגיל.
את האינסופי הם מוצאים בשורות חג לבנות
המצויים בכל רחבי השירותים שבעיר.
את פני הלילה הם מסמסמים בברכות,
הם ממיסים את שאריות היום הדועך ונמסים
בזרעות פתוחות חסרות פנים.
אין עוד מסיבות בבית שבקצה הרחוב.
הוא מצא את האינסוף בין שורות הנרות
המצויים בכל רחבי החדר -ולא היה לו איכפת,
שבכל רגע נתון מישהו עלול לכבותיו.
הוא לא לחש וגם לא דרש לשנות את כיווני הרוחות
את פני הלילה הוא קיבל כמו שהוא
בזרעות פתוחות נתן לרוח לחדור אל תוך עצמותיו. |
|
|
אישתו של זובין
מהטה,
אחרי שמארק שאגל
אותה,
זרקו על אבא
אבן,
ולא נשאר מיוסי,
שריד,
הפנס של גולדה
מאיר,
ושל יעקב
אחימאיר,
דחפו לדפנה
דקל,
ולדן תורן,
ואז נולד לזהבה
בן,
שפתח לסנדי בר,
ושם פגע באהוד
ברק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.