החתול קאבול מת סוף סוף, וזה בכלל לא עצוב בהתחשב בחיים שהיו
לו.
שתבינו, החתול קאבול היה יכול בהחלט לשמש כמשל על החרא בעולם,

רק תשמעו את סיפור חייו ותבינו.
התחלתו של קאבול הייתה דווקא די מאושרת, האיש שאימץ אותו, חיים
נקרא לו, רק השתחרר מהצבא, משירות די קשה ביחה שאת שמה לא
אסגיר כאן. אחרי השחרור חיים כמובן חיפש דרך להשתחרר ולשכוח
מהצרות שפקדו בתקופת שירותו, דבר ראשן, הוא עבר לתל אביב, אחר
כך, אימץ את החתול קאבול שישמש לו לחברה, והחל לקרוע את מסיבות
הארץ. בהתחלה החיים עם חיים היו די מאושרים לקאבול, כל תשומת
הלב של חיים הופנתה אליו, וכאשר חיים נסע למסיבת סמים
לסופשבוע,קאבול נשאר אחראי על הבית.
אני די בטוח שהשלב בו הכל התחיל להשתבש היה בערך שנתיים שלוש
אחרי האימוץ. לחיים די נדפק השכל בעקבות סרט רע מתובל בקצת
פלאשבקים מהצבא. חיים החל לחזור בתשובה,הוא פשוט השתגע לגמרי,
לאחר יום כיפור אחד בו חיים לא מצא תרנגולת והחליט להשתמש
בקאבול בתור הכפרה שלו, קאבול הבין את העסק וברח.
שתבינו כל הסיפור בין בריחתו של קאבול ותקופת שהותו ברחובות תל
אביב בהחלט היו קשים וזו בהחלט הייתה תקופה של התפתחות בחייו
של קאבול, אך דווקא הקטע הזה אינו חשוב בעיני לכן בחרתי
להשמיטו.
אחרי תקופה לא ידועה של שוטטות ברחובות, חלה תפנית בחייו של
קאבול, אישה אחת, נקרא לה חירות, שקאבול ישן בחצרה הנטושה מספר
לילות חזרה מבית חולים.
סיפורה של חירות מקשר באופן ישיר לחייו ומותו של קאבול ואם לא
תבינו אותה אז לצערי תפספסו גם את הפואנטה. חירות נולדה כבת
היחידה, וכילדה קיבלה את הרושם שנשים אינם צריכות לעבוד קשה על
שום דבר חוץ מגופן, שהוא הנכס היקר ביותר (קל להבין מאיפה
קיבלה רושם זה מאימא זונה), ומי שמשקיעה בגופה יכולה להשיג הכל
מהמין הגברי הטיפש. כך גדלה חירות להיות אישה יפיפיה ומצליחה,
היא, ניגוד לאימה, עשתה כמה החלטות עסקיות מאוד חכמות, ובמקום
למכור את גופה בכסף, החכירה אותו תמורת כל דבר אחר בעל ערך.
שתבינו, חירות הייתה קאפיטליסטית למופת שהאמינה שכל דבר אפשר
להנפיק בבורסה, אפילו את גופה. אבל חירות לא שמה לב לתחזיות,
ובדומה למדינות עולם שלישי היה לה רק מוצר אחד למכור, וכאשר
המשך שיווקו נכשל גם חירות הפכה להיות נכשלת. היתדרדרותה של
חירות הייתה די מהירה ודרסטית, יום אחד ללא כל אזהרה הי חטפה
סרטן השד, בבית החולים נאלצו לכרות את שני שדיה בניתוח אחד
בהפרש מדהים של שמונה-עשרה דקות.
כך חזרה חירות לביתה, מושפלת ובעלת רצון לנקמה, ואת מי היא
גילתה שוכב תחת מדרגות ביתה אם לא את החתול קאבול? בנוסף לכל
צרותיו לקאבול הייתה גם פרווה שחורה. מכיוון שלחירות לא היה את
מי להאשים במזלה הרע אף אחד חוץ מהגורל עצמו, היא פנתה אל
קאבול, וכמובן זה הגיוני, כי מה מתקשר יותר לגורל רע מפרווה
שחורה?
היא החליטה לשחרר את קאבול מעולו של הגורל הרע, לכן תפסה אותו
וגזמה את פרוותו השחורה, לאחר מכן החליטה לתת לו את אפשרות
הבחירה בעניין שערות הפנים, וגילחה את שפמו.

תשמעו פשוט אין לי מושג יותר מה לכתוב כאן אני חושב שכולנו
הבנו את הרעיון ובכנות אני מתחיל להשתעמם אני בטח מנחשים מה
הסוף ביי