יעל נווה / ראיתיך |
באת לבזוק את רוחך,
אך דמותך מבוששת לבוא.
בלבבי הרהוי
כוננת לך שם קרת,
אך כרז הוא בפני הבריות.
שמעתיך מפזזת,
באת לתת את קולך,
אך שוב תמת ונותרה אנקה.
בטבורו של גופי
זרעת לך שם חופש,
אך לא שבת להגיח מחוץ.
עודני מצפה לך,
שפיר נפשך אשווע,
עוד תגיפי יצהר לתורפה.
אך עדי- אז השמרי לך,
תלי- תילי טהרה,
זולתך לא נותר לי דבר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|