כבר כמעט שכחת.
שכחת את החוסר שייכות העוטף,
את הלבד החונק,
שכחת אותי.

כמעט שכחת את הליכלוך בידיים,
בשיער, והגוף שמחפש כיוון,
שכחת את האכזבה שלאחר מעשה,
שכחת אותנו.

כמעט שכחת כבר את הצחוק המאולץ,
את הריקנות הבלתי נשלטת,
את הלילות הלבנים ספוגי הדמעות,
שכחת אותם.

כבר שכחת את הילדה ללא עתיד,
שכחת את החברים ללא חיבה,
שכחת את היגון את היד המחדירה
קוץ ועוד קוץ לתוכך, לבשרך.
שכחת את עצמך.