נוקטורנו הוא שיר לילה

1. אשר היה לפני
אחוז תזזית בין הימנוני-נשמות בבאר
וכבר מצטייר קו סיומת.

כסאות-באר מתרוקנים, ההמון מתפזר
ובארמן נועל אדי אלכוהול מאחורי דלתי-עץ.

אני מתכנס אל תוך שקט של לילה בחוץ
ונותר לי המון אלכוהול שם בפנים, מעבר לקו.

2. הווה
פנסי הרחוב ממעיטים מאורם
באפלולית גם צל לא מושיט יד חמה לשלום.
ינשופים מתנשפים מעל לראשי
משלשלים לי סולם לטפס
אני כאן והם שם וקצר הסולם
מלאכים לא עולים לא יורדים.

3. עתיד
משוכות של אשפה תמתנה לרוח שמכאן תעיפם.
הייזכו גם שפתיי לנגיעה של הרוח?

אסור להמתין בכביש
משעה שחדוות-עלומים תסתיימנה
משעה שצופרי-מכוניות יזכירו
התלהטות תאוות נהגי-הלילה.

אף אני אצפור לך בשיממון.