הפעם כשאני אשאל את השאלה הזאת אני אצפה לתשובה כנה
ולא לסתם עוד הכל בסדר סתמי
הפעם אם אני אשמע הכל בסדר אני ארגיש תחושת הקלה עצומה
כאילו ירד לי הר מה לב

ואני יושב, יושב וחושב.
מה שלומך ?
איך אתה מרגיש ?
מה עובר לך בראש עכשיו ?
איך קרה מה שקרה ?
כל כך הרבה שאלות עוברות לי בראש עכשיו
וכל כך מעט תשובות

נראה לי שהגורל פשוט צחוק עלינו
נראה לי שבשמיים כתוב שאנחנו לא נפגש אף פעם בקיר
אולי אנחנו צריכים להשלים עם זה
לפני שיהיה מאוחר מידי.
אולי אנחנו פשוט לא צריכים להאמין הגורל.

אני לא יכול שלא להרגיש איזה שהיא תחושה של אשמה
כי תכלס אם הכל היה קורה לפי התוכניות המקוריות
ואם לא היית מבקש ממך לאסוף אותי
אולי לא היית מגיע לאיכילוב לטיפול

אבל זה לא הזמן לתחושות אשמה עכשיו.
עכשיו זה הזמן לתמוך בך
ולא לטפל בבעיות שלי
בקיצור עזוב את הנושא הזה
תתמקד בעצמך עכשיו

אז כפי שאתה מבין עכשיו אני דואג
למרות שאמרת לי שאתה בסדר
כי תאונה זה כבר לא צחוק

אני מקווה לראות אותך שלם ובריא
בקרוב
אור