אלכס בליזניוק / רכבת |
אלכס בליזניוק / רכבת |
זה שוב את ואני, רכבת דוהרים אל תוך הלילה יחד פנסך הבודד נמוג בעלטה אבל אני רוכב עליך בלי פחד. לא מרפה מקרנייך וידיי בוערות לתיגר אקראך - שרפי את הבשר! גלגלי הברזל משסעים את המסילות ועוזבים מחסה כנפיה, זמנה עבר. הלהבה אוחזת בנו, רכבת ואנו מתגלגלים בעולם נהדר. המושכות בידיי, והפסים אינם מכונפים נעוף אל הבוקר שאבחר. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|