אלכס בליזניוק / רכבת |
דוהרים אל תוך הלילה יחד
פנסך הבודד נמוג בעלטה
אבל אני רוכב עליך בלי פחד.
לא מרפה מקרנייך וידיי בוערות
לתיגר אקראך - שרפי את הבשר!
גלגלי הברזל משסעים את המסילות
ועוזבים מחסה כנפיה, זמנה עבר.
הלהבה אוחזת בנו, רכבת
ואנו מתגלגלים בעולם נהדר.
המושכות בידיי, והפסים אינם
מכונפים נעוף אל הבוקר שאבחר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|