רוח סוערת בחוץ
והשמים כהים
כמו הים בליבי
שלא כמו הכנרת
מתמלא עם השנים
ומשאיר אחריו
ספינות טרופות
וכפרים נידחים
נשמתי כמהה לשקט
לשקט מהסוג הנפשי
מהסוג שגם הדממה
תהיה רועשת
שגם לחש ישמע
כזעקה רועמת
אבל לעולם זה לא יקרה
זאת משאלה שרק הלב רוצה
בחוץ הכול שותק
ומבפנים רק מתפרץ
ומי יודע מה יהיה בעוד שנים לבוא
אולי כשמנוחתי תהיה גן עדן
הוא יעניק לי שקט
שקט פנימי
אהרה אמיתית
על השלווה הפנימית!
ואז באמת אחיה לעולמי עד | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.