משפה לשפה מתערסלת דעתי-
בין הרצון לפרוץ קשקשים וחוליות
לבין המיצוי העדין
והדק
של הגוף הזה שנבנה ללא שליטה.
כבר 60 שנה שהמוות שורף ומחרחר בריאותיי;
שם במזרח מצאתי את
הדלק לבערת החיים והוא מוזרם מן האף אל קרביים ריקות.
מאז, ידיים רועדות שנוגעות בי
תמיד
ישאירו חותם של נצח.
כבר 20 ומשהו שנה שהלב שלי פועם
ואני חשה
את כל השנים הכבדות מעליי
פוחדת מהרגע שבו אחדל.
יש לי הר געש בבטן
זו הלבה שאתם רואים
1 פברואר 07
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|