[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלון סומק
/
אופיום

אני שוכבת במגדל רם ונישא,
ממתינה לנקישה יחידה של אצבע.
הסוכר עוד ישנו,
מפוזר על הרצפה ומתחת לכרית,
אבל כולו גבישים מתפוררים.
הרמוניה של איברים היא מוזיקה רחוקה,
ריתמוס מתיש ותובעני.
אני רוצה לתלות עצמי על קולב ולנוח.
הרי כולנו דף לבן שנשטף בדיו צבעוני,
ואין בלתי מושג כמרתפו של האיד.
כמה ורדים כבר אוכל להריח?
לשוני קהתה ממתוק וחריף.
אני חוצה כבישים סואנים בעצלות.
אספתי כבר את כנפיי,
אני רק אונסת מתים מדיפי עובש מבושם.
שן חלב נעקרה,
תחתיה באה שן בינה שצמחה והיתה למגדל.
כשאני מציצה בחלונות ביתי,
אני רואה חיות המגישות צווארן הכחוש בתחינה לשוחט,
עצים המשפילים אמיריהם לגרזן.
הקסת שלי נוקשה כבר כאבן,
ואני רק ממתינה לאותה נקישה יחידה באצבע.
ואני יודעת,
יום אחד עוד יכתבו על זה שיר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"מקובל עלי"


ברנערייטר הולך
ברחובות צפת ועל
ראשו מקובל
מקומי


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/2/07 15:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלון סומק

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה