אורות קטנים
נדלקים לחוד
ברוך מהבהבים
החום האבוד

ענניו של הסתיו
מכסים בי עכשיו
את שבילי הנשמה
את שיבולי הדממה

שוב השמים
נושקים לאדמה
בטיפות המים
שאחרי המלחמה

אורות דקיקים
דוקרים את הלילה
ועלי מי ישמור
מפניה של החשכה

כי דעך כבר האור
בחרבי השלופה
השתלט אז הקור
וחגג על סופה

אורות נסוגים
ועורי לא נראה
כך אותי כובשים
המחשכים בשעטה

בבטנה של האפלה
אף קול לא נשמע
גם לא אוויר לנשימה
רק אות, רק מילה.

על אורות נשכחים
לעד שירי מבכים
שלהבות בתבל בוערות
וכאן האורות רק כבים