שרה להב / 868. כאסירה נותרה |
ואת החיוך עטף
לחש נעים ומפתה
כהמיית פלא
עד הלב נחרך,
גם הנפש גם הירך
והצלקת נותרה
בגופה ובשפתה כאסירה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|