שרה להב / 865. שיר אהבה |
סודר-תקוה לרגש
שהציף חיק גועש
וכבש רוח גם נפש.
בדממה הדקה
ובצעד שחוק-הדחקה
נטה לבה לו
ולה גאה לבו
וכמעוף הוילון בהנץ החמה,
סחופים עד קצות הנשמה
מזה האביב, לעדן
כשלו-מעדו משוחררי-רסן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|