עומדת עכשיו בשטף המים
בוכה, מוציאה תיסכולים
דמעותיי מתערבלות עם דמעות השמיים
כאלו הם חיי האומללים

מתקרבת ומביטה בנהר השוצף
משתקפת אליי בבואתי
שום דבר לא מונע ממני להתכופף
ופשוט לקפוץ אל מותי

חוזרת הביתה, נכנסת למקלחת
המים על גופי זורמים
את ברז המים הקרים פותחת
ומדברת עם קולות נאלמים

אלה קולות כה כנים, קולות של אוהב
כי מצידו השני של הים
אתה קורא לי אלייך מבלי לשים לב
קורא לי לחצות ת'עולם

רוצה שאבוא, שאצטרף אל מותך
אבל אני לא מעוניינת
מספיק לי לזכור את עובדת היותך
אבל על זה אני לא מתלוננת

לא רוצה להיות עוד אבן על דשא
מעדיפה לאהוב מרחוק
אם היית אוהב לא היית מבקש ש-
אקרב את סופי המתוק.