|
בימי צרובי התסכול
את חזקה כפרא,
מגנה כלביאה.
מעודדת נפש ממוטטת
כשם שמיטה מוכרת מקבלת
את פניך בשובך הביתה.
ובלילותיי נטולי הרכות
זיכרון דברייך הטרי
מספיג הקלה.
כי ביום את ארי
ובלילה - אלה. |
|
|
למרגלית
אם תרצי שאראה
לך את העיר
באפור...
אז תגידי ואני
יורה רק לך
לרבין מאחור...
כי את האחת
והיחידה לי
אותך אני אוהב
ורק אם לי תרמזי
פה אני את רבין
הורג
יגאל עמיר משורר
מתוסכל שלא
מאשרים לו את
השם והוא נאלץ
לפרסם את
יצירותיו דרך
ריבוע כתום
ומטופש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.