[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נמרוד דור
/
אחרון המוהיקנים

הנוף המהמם
היה כקליפת השום

ניחוח האויר הקפוא
היה כעקיצה מרוחקת

רק לרוץ
לעצור את שיש לעצור
בלי לעצור לרגע

בכל מעידה הוא נתן מאודו.
רק להמשיך לרוץ
רק להמשיך ללא הפסקה
אייל מבחין במהומה

מאבק, אבחה
פנים אפלות בחשכה
שמסתירות אור.
האור בקצה המערה

כאב.
טלית לבנה של עצב
מרחפת אחר גופה מדממת
אסור להפסיק,
רק לשאוג את הקצב

והקצב גובר ועוצר.
היעד, המטרה, השנאה
רשע מהדהד בצחוק
כולם מתרכזים בנקודה בחלל
שם עובר הטומאהוק

ואז רק נותר הבינתיים
דבר מלבד חיבוק
אני הוא אחרון המוהיקנים

צ'ינגאצ'גוק







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
באנו לכאן, מתחת
לשמיים
שניים-כמו זוג
עיניים.
יש לנו...
רגע...
אחד.. כמו זוג
עיניים...
רגע...
תשכחו מהכל.







חבר שלום במופע
משותף עם דיויד
ברוזה סנטרל
פארק 11/9/01
ניו יורק סיטי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 31/12/01 0:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נמרוד דור

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה