|
בַּלַּיְלָה יְחֵפִים פָּנַיִךְ
אֲנִי צוֹעֵד עַל פְּנֵי אַבְנֵי-יָרֵחַ חֲלַקְלַקּוֹת
גּוּשֵׁי רַכּוּת לְלֹא-שֵׁם מֻנָּחִים לְיַד הַמַּכְתְּשִׁים
רְגָעִים חוֹלְמִים
רְגָעִים אִלְּמִים
מַמְתִּינִים כְּמוֹ יְלָדִים מִבַּיִת טוֹב
זֹהַר חֲלָבִי חוֹלֵף מַבְזִיק מִן הַחַלּוֹן
וְיֵשׁ גַּם רַחַשׁ קַל שֶׁל מְכוֹנִית
חוֹנָה בֵּין הַדְּמָמוֹת-עֲצוּמוֹת-הָעֵינַיִם
הַאִם הֵן שֶׁלָּנוּ?
מִן הַתִּקְרָה מַבִּיטוֹת בִּי צִפּוֹרִים מֵתוֹת
וְאַתְּ אֵינֵךְ אֵם וְאַף אֵינֵךְ אָחוֹת
נִפְעָם מוּל זוֹ הַדְּמוּת
סוֹבֶבֶת מִסְדְּרוֹנוֹת אַהֲבָתִי
אֲנִי חוֹבֵק אֶת עֶלְבּוֹנֵךְ
אֶל תּוֹךְ חֵיקִי. |
|
- אבא, לבנים יש
קרום בתולין?
- רק לך בן. רק
לך.
דיאלוג בין
שלמנאסר הבן
לאביו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.