|
אנחת כאב משא
כבד של מסע
באפלולית חיים.
נסעתי פנימה אל עצמי.שנים
ניסיתי לקרוא היסטוריה, על נאצים, על
תולדות העולם
ולא הבנתי.
אחר כך ניסיתי לקרוא את עצמי.
והמסע כבד. גם משאה של נמלה כבד.
נדחיתי ממקום אל מקום .
בדידותי, אן לי חברים כלל
אפילו לא עכברים.
לא הצלחתי לקרוא את עצמי.
נעזבתי עזוב
עירום ועריה
זו הדחייה |
|
|
מכל האי-מיילים
המטופשים שאני
מקבלת, מצאתי
שאלה אחת חכמה:
"צפיחית, איך זה
שאת כזאת
חכמה?"
אז תודה רבה למי
ששאל את השאלה
הזאת ותאמין לי
שאם היה יותר קל
להיות טפשה אז
בטח הייתי,
אבל אני זורמת
עם מה שהכי טבעי
לי.
עכשיו, כשאני
חושבת על זה,
השאלה שלך נשמעת
לי
די טפשית,
למען האמת...
בחיי !
אני מחכימה מרגע
לרגע !
צפיחית בדבש
חכימה בגמיזה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.