פורט על שבילי האפר כל הדרך אל ביירות,
מדוע לא עצרתי מעט לנוח על כבישי בינת ג'בל,
שיחה קצרה עם שני חברים כדי למנוע עייפות,
לפתע ירייה על המפרט שנופל על הרצפה ומתגלגל,
אחרי יומיים בשטח כבר קל להתרגל, כן, למדתי להתפלל,
הקור מרעיד את השפתיים שלוחשות הביתה לפני אור בוקר,
להספיק עוד לגהץ המדים ולתפוס את הקו   הכי מהיר אל המוות
שיביא לך אושר,
אך אם תשימי לב שהגיטרה איננה במקום מה אוכל עוד לספר,
על הסימפוניה האחרונה שההוא ניגן לפני שהפסיק לדבר,
זוהי קינה של מוות על שלושה חיילים בלבנון,
זוהי קינה על גיטרה של הרגע האחרון,
ואם זהו שיר מלחמה היכן הנגנים,
אוי גיטרה שלי לו רק ידעת כי אהבתיך עד ימי האחרונים,
שמיים של יולי מעולם לא היו יפים יותר בשעת הבוקר,
הו. כמה סימפוניות מצאו דרכן אל המוות ברגע של שבר,
כל הדרך אל מארון א-ראס כמעט בלי לחשוב,
גיטרה רהוטה על מדי זית מנגנת לי את הסוף,
אילולא הייתי אז יודע הייתי נוסע אלייך עכשיו,
אילולא הייתי יודע הייתי מצלם את הנוף,
וכאשר יישרף אחרון המיתרים שנפלו על המוצב,
זכרי שהיה לך חייל שאהבך ללא מילים,
ואת רק היית מנגינה כאובה בלבו עד אשר קברת את אחרון הבנים,
זוהי קינה של מוות על שלושה חיילים בלבנון,
זוהי קינה על גיטרה של הרגע האחרון,
ואם זהו שיר מלחמה היכן הנגנים,
אוי גיטרה שלי לו רק ידעת כמה אהבתיך עד רגעיי האחרונים.