|
השארת לי זכרונות קטנים
לקטוף בצידי הדרך
כשאני פוסעת בנבכי העבר.
נתת לי יד, עזרת לי לטפס
אל הר הנוסטלגיה (כל שעבר זמנו)
קראת אלי מבין הצוקים
רצת לפני והראת לי את הדרך
ובלילה, חיבקת אותי עד שארדם.
את לא ישנה, הזייה יפה שלי
ואני בחלומות כבר מזמן שקעתי
עד שיקום לו יום חדש ויפציע
ונמשיך במסע, במעלה ההר
דרך היער ודרך נהר
נקטוף אהבה
ונקטוף זכרונות
בעולם משלנו
בו רק שתינו קיימות. |
|
|
כל הדרך מקרתגו,
לאירופה, דרך
האלפים, על פיל
מזורגג, יש לי
שפשפת,נגמר
האוזו, והמחשב
לא מוצא סרבר
לבמה חדשה!!
(חייל פוני
שבוז. ואין
הכוונה לפוני
כגון סוס קטן או
שיער על המצח.
החסרונות
המחרידים בכתיבה
ללא ניקוד.
ג'יזס.)
(ג'ונסון בשיעור
היסטוריה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.