ישות נצחית / לשאלת האבק |
הוא להרים את יריעת האהל
ולתת לרוח לנשוב.
בלילות הקרים היה מתכרבל
דרך חרירי הכוכבים
ושערות העזים אוחזות בקיומו.
לעת בוקר נעלם עם האור
כפסיעות שחר קצובות
חובר אל מתת הרוח הטובה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|