[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עדו אופיר
/
אמצע הלילה וקר...

התעוררתי בזיעה קרה, והייתי במיטה, ניגבתי את אגלי הזיעה
שהצטברו על מצחי ונשמתי לרווחה, הכל היה חשוך ויכולתי עדיין
לשמוע את הצעקות מתוך החלום, עצמתי את עיניי שנית והתפללתי שזה
מאחוריי ושזה נגמר, זה היה כל כך מפחיד, הנגיעה, המבט התמים
והמעשה עצמו, חשבתי שאני אמות באותו הרגע, חשבתי שהנה, אוטוטו
אני חוזר הבייתה בארון אבל אז התעוררתי.
היה לי כאן המון מזל, ועכשיו הכל שקט...
מדוע חם לי כל כך? מדוע המאוורר לא עושה את עבודתו נאמנה? מדוע
השמיים מכוסים בעננים? מדוע החושך הינו שחור כל כך?
אלו היו שאלות ללא מענה, שאלות ללא תשובות מאחוריהן, אספתי את
המחשבות וחזרתי לישון...
כבר 20 דקות לערך עיניי מסרבות להיכבות, ואני פוקח אותן ומביט
שוב בחלון, שלג צח החל יורד ולכסות את החלון, אני מחייך חיוך
טיפשי ומתפלל שזה אינו המבול האחרון.
ואז אני מנסה לזוז והמיטה אינה ריקה, עוד מישהו שוכב בה מלבדי
ואינני יודע מיהו? אני מוציא מהמגירה פנס קטן שמור שם לדברים
אחרים לגמרי ומאיר באור חלש על הגופה השרועה שם לצידי, זו את
ילדה שוכבת שם, וחזך עולה ויורד בקצב רגוע-קבוע, ראשך מוטה
לשמאל ושערך עוטף את הכרית הסמוכה לשלי...ופתאום ברקים בחוץ
ואני מצטמרר, מתיישב על המיטה , נשען לאחור ומצטמרר ממגעו הקר
של הקיר הלבן החשוף וממשיך להביט בך..את כל כך יפה...
שלחתי לך פרחים אתמול וכשתשובי הביתה הם יהיו מונחים על שולחנך
השחור, כרטיס ברכה יהיה מוצמד להם והוא ריק ממילים כמו תמיד -
שוב לא היה לי משהו לכתוב- את רגילה כבר לא?
הוורדים הצהובים שכל כך חשקת בהם יונחו בתוך האגרטל הכחול
שמונח בפינת החדר.. את תלטפי אותם במבטך והם לא יחזירו לך
מאום- ככה זה עם פרחים..
עוד שבוע תקומי והם מתים..
אני עכשיו רוכן ומנשק את מצחך, מביט בך שוב ומנשק את זוג
עינייך, ואפך ואשכול לחייך ואז עוזב אותך לנפשך ומסתובב..
בליבי אני יודע שהלילה לא אשוב להירדם..








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי יצא קודם
התרנגול או
הבייצה ?





מנסה להבין את
משמעות החיים


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/11/00 23:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עדו אופיר

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה