|
כשוטה אנוכי, הוזה
משאת נפש
כי הנה סרת לארץ החיים
ופתע תקרה בדרכי ונתראה.
שמא יימצא שרף
להגשימה?
אף לפגישה חסרה איאות
בלא מילה
אוותר
גם על מבט וחיוך
רק חיבוק אחד קטן
כאגל מרגוע על חורב געגועי
רק חיבוק
ואניח לך ללכת
רק עוד חיבוק אחד קטן
ושוב לאינותך
אבא |
|
|
סליחה, גיברת,
אולי את יכולה
לעזור לי עם
התרגילי בית ?
פרופ' שפיץ
קליינר (67)
חושב בטעות
שהמנקה של
קליניקה און היא
האחות הראשית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.