|
כשוטה אנוכי, הוזה
משאת נפש
כי הנה סרת לארץ החיים
ופתע תקרה בדרכי ונתראה.
שמא יימצא שרף
להגשימה?
אף לפגישה חסרה איאות
בלא מילה
אוותר
גם על מבט וחיוך
רק חיבוק אחד קטן
כאגל מרגוע על חורב געגועי
רק חיבוק
ואניח לך ללכת
רק עוד חיבוק אחד קטן
ושוב לאינותך
אבא |
|
|
בסוף אני אמות
ואף אחד לא
יזכור אותי, רק
חותם אחד ויחיד
יותר לו בבמה
חדשה
-פינקי בפרץ
של... משהו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.