|
מטושטשת
כולך נרגשת
לרגע לא חוששת
כמעט ומתמשכת
מקולקלת
שוב מתרגלת
תחושות עוצמתיות
שצפות ועולות
מטומטמת
מחדש נדהמת
הקלות הבלתי נסבלת
כל כך מוגבלת
מתורגלת
כמו תמיד סובלת
לא לומדת
לא אוהבת
נשברת
כל פעם מחדש
הפעם יותר עמוק
צונחת לבור פנימי
שותקת
צורחת מבפנים
שואפת ונושמת
נגמרת.
בקרוב באמת. |
|
|
כשגמבה במחזור
אני עולה לה על
הכתפיים ומושך
החוצה את החוט,
יוצא סילון דם
אדיר שמאפשר לנו
לפתח תאוצות על
סלוגניות, רק
מה? כל פעם
אנחנו נכנסים
לאף של האיש
האדום.
נהגות...
זוזו לסטרי,
טייס וכייס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.