צמרמורת
חותכת את עורי
בגלי קור
שרק כלבים שומעים
צרחה, ועוד אחת
רוצה לומר על ליבי
אבל הנך חכם יותר
גדול יותר
מוכשר יותר
סותם את פי.

שלשלאות של חתכים
פוצעים את עורי
ואת כל שעל ליבי
שריטות, חבלות
סובינירים להמון.
שייראה,
שיידע,
בחורה כלואה.

עיניים גדולות,
אזניים מחודדות,
יושבת בין עצים,
אולי בעצם זה בוסתן,
קצת יופי בתוך ערפל מדמם,
ורק העצים יכולים להעיד,
על הדם הנשפך
מנשמתי.

והם רואים,
שלשלאות של חתכים
פוצעים את עורי
ואת כל שעל ליבי
שריטות, חבלות
סובינירים להמון.
שייראה,
שיידע,
בחורה במצוקה.

והם,
מתלחששים,
לא ברור,
העצים או האנשים
רואים אך שותקים
קוף אחרי בן אדם
אץ עיניה הגדולות פתחה
את ריחות הבוסתן חוותה על עורה
אך את פיה,
לעולם לא פתחה.

המופע האור-קולי
כמעט מתחיל
והצחנה השתחררה לאוויר,
עכשיו כולם מרגישים.

צמרמורת
חותכת את עורם
בגלי קור
שרק כלבים שומעים
צרחה, ועוד אחת.
הם משתוקקים לשמוע על ליבה,
אבל היא חכמה יותר
גדולה יותר
מוכשרת יותר
סותמת פיות.