לא הגשם הראשון, אבל מריח כך
זה בגלל הזכרון שנתקע ולא נשכח
לא מיטשטש לא נעלם לא משתנה ולא נמחק
כל רגש מהמציאות שלי לגמרי מנותק
והגשם שבלב עוד נוטף ומטפטף
למרות שעוד מעט הקיץ כבר חולף
אך הזמן פשוט לא עזר לי למחוק
את זכרון עינייך, את טעמך המתוק
זה הגשם בחלון ששוב ושוב מזכיר
ימים שבחוץ היה קודר ובלב היה בהיר
כי למרות שבהם הקור הקפיא את הדם
היה לי איתך תמיד כ"כ טוב וחם
והגשם לא נעלם, בניגוד גמור אלייך
אך זהו גשם בו אני לא בין זרועותייך
ומכאן נובעים פרצי גשמים עמוק בתוך הלב
גשמים על התקופה בה היית, אז, אוהב... |
