כותבת על הדף ברכה,
בשר מבשרה עוזב,
והיא מחייכת, יודעת שתמיד יהיה,
אינה אומרת אף מילה,
שותקת ברכות ומנסה לשרוק,
אך הדמעות מראות שהוא רחוק

על מיטתו שוכב,
חושב כיצד טעה,
היכן שגא, הרגשה כה רעה,
אך יודע שאותה אוהב,
רוצה רק לחבק להרגיש את חומה,
להשאר קרוב ולא לעזוב

עשרה חודשים ממשיכים בחיים,
כל אחד בחייו של השני,
תמיד מנסים לשמור על קשר,
אוהבים שונאים בוכים וצוחקים,
מנסים לתפוס אחד את השניה תמיד,
מגע השני את הלב מרעיד,
והוא פה ואת שם

אוכלת גלידה בטעם מלון,
מנסה לא להתלכלך,
בפארק מתנדנדת על הנדנדה,
מכווצת על גופו נחה,
השמיים מכוסים בבד של גן המשחקים,
אך יודעת שהכוכבים מאירים,
הוא פשוט נראה יותר מדיי עייף,
כמעט ונרדם בחיקך

ואני, מסתכל על שניהם,
יודע שאוהבים הם אחד את השני,
לפעמים בוכים, מכאיבים,
אך תמיד מצטערים,
מחזיקים יד ביד בעת ההליכה,
נוגעים זה בזה ברדת החשכה,
מסתכל על שניהם כאיש זר,
ורואה זוג מאושר.
ואני בעצם הוא.