רובין לאב / טל הבוקר |
ואם הזמן נמדד בצמידי זהב
הרי ידי כבדה עד מאוד
והמילים מעטות הן
והנה יום אחד יפה עד מאוד
כל כך יפה שהקירות הפכו וילאות
מתנפנפים במשי עז ללטוף פניי
ללפוף ידי לריקוד
פסיעותי קטנות מגששות מדרגה
ואחר כך שביל חצץ,
רכותם של אניצים
משיבה לי שנות אור
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|