חמד וולפסון / אלף-בית |
בבטן מטוס
גולגולתך וקיבתך הנקרבות, יהפכו
דומות בעיני התולעים
העייפות.
ונשמתך, או מה שנשאר ממנה
זכורה,
חבושה בתחבושות
טל.
ידעתי שאירוסים לא מסתדרים עם
כלניות, אבל את, את
לא.
מלח נזרק על פצעייך, שעם הזמן
נרקבו ככולך,
סרנדות שקטות יעירו שנתך
עוד מעט, עוד מעט.
פרפרים נאספים אל תוך
צנצנות,
קורי עכבישים ארסיים עוטפים את
ראשך המותש.
שוטי בזריזות, שוטי אל
תהום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|