|
הפצעים יותר מדממים, כשאנחנו נפרדים
בלי השירה והאור, החושך כהה יותר
וקשה להבחין באור הפנסים
הגלדים נפרמים קצת יותר מהר
כאשר אנחנו רחוקים.
עננים מתכנסים לאיטם סביב ראשי
והעורבים מסתודדים
מחכים לטרפם בלאט, ממתינים לקרבנם שיבשיל
אל תהי כל כך רחוק
זה מבהיל
הפצעים יותר מדממים כאשר אנחנו נפרדים
בלי השירה והאור, החושך כהה יותר
וקשה להבחין באור הפנסים
הנה נראה אחד מהם במדרונות המחשבה
אולי אצליח להגיע לצילו
אם רק אדע לקרוא את המפה
אזחל בין כל הסבכים ואתיר את כל הקשרים
תני לי יד ואקח אותך איתי
תני לי יד ואקח אותך איתי |
|
|
הם קראו לי
סוציומאט בצבא,
סוציומאט! אז
כן, אני שונא את
כולם, ואוקי,
כששאלו על הדף
"הדבר שאני הכי
רוצה עכשיו"
כתבתי "לשכב עם
בחורה או לשתות
כוס קפה" אבל
קדימה, נו, אני
לא מזה מתאים
לחיל הים?
אני, בוכה בחשכה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.