בנימין וולמן / ולס הדמים |
מתחת לאדמה
רגלי המלצריות
נאות, נעות
בתאים המצהיבים
של ראשך.
להביט אל הדנובה
מקרקעית הנהר
הסירות שטות
מעדנות, חולפות
על האברים המרקיבים
של גופך.
להיות חלק מן
הלונה פרק של וינה
בתור סוס לבן
סובב
כקרוסלה חיה.
לרקוד ולס בוינה עם
בת זוגך
פעם בתור יהודי
עכשיו
כסוס לבן.
לראות את וינה ולמות
עדיין
בתור בעל חיים שמוגש אל
לוע הסועדים
על גדות הדנובה
אשר מימיה
נעים באיטיות אל
מחוץ לחיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|