עדי גרינברג / הטרף |
בין צעדי הענק ישנו שקט, אינך שומע?
ריח מתוק של טבק מצייר לי ציור,
הקפה, הגברת והאדון.
השמש חומקת לה מבין בד הפנינה,
מנסה להפריע מנוחתך, הצליחה?
קימוריה נגלים לעינייך,
כמפוסלים בשלוותך, תאוותך.
בשינייך הרמת את הפגר,
דמעה כחולה שרפה את לחייך כשם
שהטבק הכתים גופך, איבק נשימותייך.
התשוקה נעלמה, נשארה הדאגה
לטרף הבא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|