|
היי פרח
את לא באמת חייבת להכיר אותי
מלאך שלי
לא כדאי שתיכנסי לתוך ההצגה שלי
חומד
אין לך מה לחפש פה
מאמי
אני יודע שבהתחלה באמת יפה פה
ילדונת,
רושם ראשוני זה רע
שינויי מזג האוויר פה קטלניים
מי יודע מתיי תגיע הסופה הבאה
פרח הזהרתי אותך
למה דרכת?
על בימת התיאטרון
שנועדה לאיש אחד
מלאך שלי
אני כלכך מצטער
כולי אשמה
בבכי ממרר
ילדונת שלי
על תבכי גם את
זו חלק מהסצנה
שבסופה אני לבד |
|
|
כשאני באמת רוצה
לתפוס ראש אני
הופך את מסך
המחשב שלי ומסדר
שורות של קוק על
הדף האחורי,
כותב בפילטר את
השם שלי,
ומסניף אותם אחד
אחד
סלוגן אחריי
סלוגן אחריי
סלוגן,
ואני מפסיק רק
כשמשהו נגמר או
הקוק או
הסלוגן!
או אני!
ק. מרכוס, ממתין
לאדולן, צורך
ניקוטין, ומנוזל
תמידי! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.