יצחק רייויט / שלכת אפורה |
נוחתים לאט
כמו פתיתי השלג בחורף
יוצרים שטיח סתווי
על מדרכות הרחוב.
צועד בערב צונן
שמיים צלולים
ובלבי רק אפור
גם הלבנה מסתתרת.
את שהיית האביב
של חיי
הלכת,
את שהיית שלובה
במחזור הדם
שזורם בלבי
שאהב.
הלכת לבלי שוב.
את מתה בליבי
הצונן הכואב
בשלכת אפורה
של הסתיו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|