עוברים, מסתכלים, מחניקים.
נוגעים באבן הקרה,
באבן במנוקדת,
המשמשת כנגד למזכרת.
עכשיו זה לא הזמן!
יהיה לכם מספיק זמן, כשנלך מכאן.
תנו חיבוק, ליטוף על לחי,
נסו להרגיע את הבכי.
אם הוא מתפרץ ללא גבולות,
רסנו אותא בשלשלאות.
זהו, נגמר, איכלו עכשיו, כי מאוחר!
גימרו הכל מן הצלחת!
כדי שיהיה כוח לבכי של מחר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.