ידעתי לנחש מי אמר מה ולמה ואיך
ידעתי לתרגם ספרים מחברות מחשבות על הקץ
ידעתי לחשב מתי כבר נלך ומתי נעזוב ונחזור ומתי נתעייף
ידעתי למספר אנשים על ענף שניים שלושה ארבעה אנשים יושבים על
ענף
חמישה אנשים כבר נופלים
ידעתי להבין ולדעת ולחשוב ולומר, כמה ולמה ואיך ומתי
וידעתי הכול, וידעתי אותי ואותך
וידעתי לנצח
ורציתי עכשיו,
וגם עכשיו עוד רוצה
להרגיש לעולם.
לא רוצה יותר לראות
אנשים שמחים
ממול שולחן ארוך
לא רוצה וזה מספיק לא לדחוף אותי יותר
אני יודעת מה תמיד
הסברים מטופשים על אהבות שלא היו
לא נדחפת בקלות מחוץ למסגרות
רק נופלת מכיסאות כשיש קהל מאמינים
זה רק סרט מגוחך
ומילים מגוחכות גורמות לי לבכות רק צריך תמיד לזכור איך
מאייתים
שירי אהבה לקוף.
זאת סתם הבטן שמציקה לי, כמו ילדה קטנה ושוב הביתה
רק הבטן עוד בחוץ
מזמזמת שיר אהבה יותר מדי פשוט
למי אני כותבת, ומילים לא עוזרות אף פעם
אני שוכחת למיין מכתבים, ופוחדת לשלוח
כי הוא לא יקרא כי לא נתתי לו, ואולי הוא יצחק
אני מגושמת כמו פיל ולא נכנסת לחנויות
משל בלי אלגוריה
מגוחך. |
