|
אני כמה אליך
אל מגע תשוקתך החבויה
תחת מיתרי רעד נושן.
צלילי הילדות שנשתמרו בין שפתיך
לוחשות לי בדרכן אהבה
ואני עוד מעז לדרוש את הדם.
משחק בחצר האחורית של הזיכרון
דרך מעקפי רגשות עלומים
ומנסה לנתב את היוצרות. |
|
|
את החגים המצאנו
כדי שיהיה מתי
לנוח ולזיין.
פעם לא חשבו
שהולכים לעבודה
בשביל לזיין
הקופירייטר של
אלוהים מנבל את
הפה ומסביר
בשביל מה יוצאים
מהבית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.