בדידות
מרוקנת,
את תכולת הלב
את תכולת הכאב
שלא מרגיש
שלא מרעיש
שהופך את הדמעות לעסק של
שלווה
יבשה
שקט
מדמם.
מילים שנפשכו על בדיד הבדידות,
אחים לנשק שמנסים להילחם על מולדת האופטימיות,
לא יצליחו להסביר אותו,
לא יצליחו לתאר אותו.
מילים לא יעצרו את הבדידות.
אז אנחנו נשאבים בתוך מנהרת הזמן,
מנהרת הכלום
מנהרת החידה של הבדידה
שמסרבת להיפתר,
שמסרבת לתת תשובה למליארדים כמוני.
בתוך מנהרת הכלום
מנהרת ה-אני-עצמי-ואנוכי,
יש שקט.
בתוך מנהרת השקט
מנהרת ה-אני-עצמחי-אנוכי-ושקט,
יש תובנות.
שמחייכות,
שמנסות להראות לך את מציאות הלבד,
בדיד בדד,
בגוונים בהירים וזורחים.
שקרנים. |
