|
הבדידות כואבת עד שעלה הירח
היה לי קר.
אבל בכל זאת רציתי לגעת ברוח
הלכתי לבד ורק הירח מסתכל
לתת לך עוד קצת אור
הוא שואל.
האור הזכיר לי כמה אהבתי
ואת בין רעש עלים נידפים לחשת לי
אני אוהב אותך עניתי.
העלים עפו והבנתי שרק דימיינתי
הקור אוהב להכאיב.
אבל זאת הבדידות שכואבת
ירדו לי דמעות והבנתי
שאותי את כבר לא אוהבת. |
|
|
רגע רגע..
אני לא מוכן
להיות הפראייר
פה.
מעכשיו,על כל
סולגן שלי אתם
תשלמו לי,או
שאין יותר
סלוגנים,
מובן?!?
-אחד שזה הסלוגן
האחרון שלו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.