|
הבדידות כואבת עד שעלה הירח
היה לי קר.
אבל בכל זאת רציתי לגעת ברוח
הלכתי לבד ורק הירח מסתכל
לתת לך עוד קצת אור
הוא שואל.
האור הזכיר לי כמה אהבתי
ואת בין רעש עלים נידפים לחשת לי
אני אוהב אותך עניתי.
העלים עפו והבנתי שרק דימיינתי
הקור אוהב להכאיב.
אבל זאת הבדידות שכואבת
ירדו לי דמעות והבנתי
שאותי את כבר לא אוהבת. |
|
|
זה שמצטטים אותי
בכל מקום זה
מחמיא לי ומעמיד
אותי בשורה אחת
עם כל גדולי
האומה.
מתוך "1001
משפטים שאלון
מזרחי עוד לא
אמר, אבל סביר
שיאמר אותם
מתישהו" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.